"בישראל מופעלת תרבות מיתוס היופי דרך פרסומות לתמרוקים, לסיגריות, לבגדים , למכוניות, לחומרי ניקוי ולמוצרים רבים נוספים. עולם הפרסומת הוא ללא ספק הערוץ האגרסיבי, הבוטה, הנצלני, האלים והמדכא ביותר של שיווק מיתוס היופי, והוא מופעל כדי לרוקן נשים מנכסיהן החומריים והרוחניים…"-(וולף ,נעמי "מיתוס היופי" הקיבוץ המאוחד 1992). מיתוס היופי נוכח גם במקומות אחרים: בתפקידים שנשים מגלמות בטלויזיה ועוד.
למיתוס היופי אין הצדקה לגיטימית.
נקבע אידיאל שמחייב את החברה לפעול לפיו. שאלתם את עצמכם מה קורה אם מישהו לא נולד קרוב לאידיאל, איזה מין חיים יהיו לו, שכל הזמן ישאף להיות מישהו אחר. אנו שואלים למה? למה אנחנו צריכים לחיות בחברה כה רדודה ששופטים בה על פי המראה ולא על פי עולמך הפנימי, הרגשות והמחשבות שלך. אולי בגלל שכך מחנכת אותנו התקשורת? כל הפרסומות המקיפות אותנו מציגות את האדם המושלם, נשים שנראות כמו ברבי וגברים שנראים כמו בראד פיט. אך האם אנחנו באמת רוצים לחיות במרדף להשגת היופי המושלם שלא באמת קיים?
אין כמעט אדם שלא עוסק בדימוי העצמי שלו.
הפתרון למציאות הזאת אינו קל ודורש עבודה עצמית רבה אבל מוכיח את עצמו, והוא ללמוד להרגיש בנוח עם הגוף שלי, לקבל אותו ולאהוב אותו, להיות שלמים עם עצמנו ולא מושלמים.
ישנן מספר דרכים להפוך להיות שלם עם איך שאתה נראה ולשים סוף להשפעה של אידיאל היופי:

• להפסיק להשוות את עצמך לאנשים אחרים, דבר זה גורם לאומללות ויאוש.

• לא לבקר את עצמך באופן תמידי. זה בסדר להיות ביקורתי אך יש גבולות.

• לזכור שהיופי האמיתי מוקרן מבפנים.

• אל תזלזלו בגוף שלכם, הוא מסוגל לעשות דברים נפלאים.

• אל תתנו לדימוי הגוף השלילי שלכם להפריע לכם להנות מהחיים. תהיו בריאים, זה הכי חשוב - לא גודל האף ולא התלתלים.

• הימנעו משקילות. המשקל שלנו מורכב מלא מעט מרכיבים, ביניהם שומנים, שרירים ומים. כשחושבים על זה ככה, מוצאים  ,שהמספר הזה לא יכול להיות המדד היחיד.

 ככל שיורדת הביקורת העצמית וההשוואה לאחרים כך עולה הערך העצמי ודימוי הגוף שלנו.